החלטה בתיק בב"נ 9681-05-10

בפני בקשה לביטול ו/או עיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי, בקשה שהוגשה ע"י המבקשים כנגד הועדה המקומית לתכנון ולבניה חוף השרון (להלן: "המשיבה").

בקשה זו עניינה צו הריסה מינהלי שהוצא ביום 21.04.10 להריסת מצע מהודק באורך של כ-2,000 מ' וברוחב של כ-3.5 מ' (להלן: "הכביש") אשר הוקם, נסלל ונבנה ללא היתר במקרקעין הידועים כחלק מחלקות 2, 9, 10 בגוש 8933 חלק מחלקות 1, 5, 6, 7, 8 ו- 11 בגוש 8932 (להלן: "המקרקעין") שהינם בתחום המועצה האזורית חוף השרון והועדה המקומית לתכנון ולבניה חוף השרון (להלן: "הבנייה", "עבודות הבניה", "צו ההריסה המינהלי", "הצו", בהתאמה).

בבקשתם לבטול צו ההריסה המינהלי, בקשה שהוגשה במסגרת ב"ש 9681-05-10 זו שבפני טענו המבקשים לבטול צו ההריסה המינהלי מהטעמים הבאים:  אין צורך בהוצאת היתר בניה לשם ביצוע עבודות הבניה נשוא צו ההריסה המינהלי שכן העבודות שנעשו במקרקעין אינן בגדר "בניין" המחוייב בהיתר בניה שהרי אין לראות בסלילת הכביש ו/או הדרך נשוא הצו בניה חדשה אלא שיפוץ כביש ו/או דרך שהיתה במקרקעין שהם קרקע חקלאית מימים ימימה, עבודות הבניה לצורך שיפוץ הדרך בוצעו כדין, הצו לא דרוש היה לשם מניעת עובדה מוגמרת, צו ההריסה המינהלי פגום שכן לא קויימה חובת ההתייעצות הנדרשת טרם הוצאתו, לא צורף תצהיר מהנדס ואם קיים תצהיר מהנדס הרי שהוא פגום, לא צורף תצהיר לצו ההריסה המינהלי בעת הדבקתו וכך גם תצהיר המהנדס, לא הוענקה למבקשים זכות טיעון טרם הוצאת הצו, והצו אף לא נמסר להם, צו ההריסה המינהלי פגום אף מאחר שהוצא בחוסר סבירות וכך גם יגרם למבקשים נזק כלכלי אם יבוצע צו ההריסה המינהלי בעוד אשר למשיבה לא יגרם נזק אם לא יבוצע הצו.

לחלופין, עתרו המבקשים להורות על עיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי בשל ניהול הליכים מינהלייים מול המשיבה לצורך הכשרת הבניה נשוא צו ההריסה המינהלי אם אכן דורשות עבודות הבניה נשוא צו ההריסה המינהלי היתר בניה.

המשיבה עתרה לדחיית בקשת המבקשים בציינה שצו ההריסה המינהלי הוצא וניתן כדין לגבי הבניה שנבנתה במקרקעין נשוא צו ההריסה המינהלי ללא היתר כדין.

הוסיפה וטענה המשיבה כי צו ההריסה המינהלי ניתן כדין ואין כל פגם בחוקיותו וביצועו דרוש היה לשם מניעת עובדה מוגמרת. אין עילה לביטול צו ההריסה המינהלי אשר ניתן כדין תוך מילוי דרישות החוק למניעת עובדות מוגמרות, צו שלא נפל כל פגם בהוצאתו ו/או בהדבקתו ולא מתקיים אף תנאי מהתנאים הקבועים בסעיף 238 (ח) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965 לביטולו ומשכך הדבר, טענה המשיבה, אין מקום לביטול צו ההריסה המינהלי ו/או עיכובו שכן הוצא כדין והינו תקף ומחייב. כך גם טענה המשיבה שאין כל בסיס לטענת המבקשים לפיה נגוע צו ההריסה המינהלי בחוסר סבירות ויש לדחות טענתם זו כפי שיש לדחות כל יתר טענותיהם שכן צו ההריסה המינהלי הוצא וניתן כדין ולא נפל כל פגם בהוצאתו וכך גם אין כל מקום לעיכובו.

עיינתי בבקשה באמור בה ובמצורף לה, בתגובת המשיבה באמור בה ובמצורף לה, שמעתי עדויות הצדדים עיינתי במוצגים שהוגשו על ידי הצדדים ובסיכומי הצדדים שהוגשו בכתב.

אין חולק וכך עולה בברור מחומר הראיות שבפני, שהבניה נשוא צו ההריסה המינהלי נבנתה ללא היתר בניה כדין.

סעיף 238 א' (ח) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק") קובע את המסגרת לבחינת תוקפו של צו הריסה מינהלי ולשונו כדלקמן:

"(ח) לא יבטל ולא יתלה בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין, או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת".

בית המשפט יכול לבטל או להתלות צו הריסה מינהלי בהתקיים אחת מ-2 העילות:

1.         הוכח שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין.

2.         הוכח שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת.

המחוקק הגביל את סמכות ההתערבות של בית המשפט בביקורתו על הצו בשני טעמים בלבד, ורק אם מתקיים האחד מבין השניים יפעיל בית המשפט את שיקול דעתו לבטל או להתלות את הצו.

כפי שנפסק לא אחת העילות לביטולו של צו הריסה מינהלי הינן מצומצמות ביותר וזאת על רקע תכליתו של סעיף 238 א' לחוק.

אין אלא להביא בעניין זה דברים שנאמרו על ידי כב' השופט חשין ברע"פ 5584/03 פינטו נ' עיריית חיפה, נט (3) 557: "ביקורת רחבת ענפין על הליך הוצאתו של צו הריסה מינהלי - כמו היה זה הליך מינהלי מן המניין - עלולה היתה לפגום במאוד ביעילותו של הצו ועלולים היינו למצוא עצמנו מקהים את חודו ואת כוחו של כלי חדש זה למלחמה בבניה הבלתי חוקית (ראו, למשל: מאמרו של יאיר הורביץ לעיל פסקה 18, שם, 398-399). מן העבר האחר, לא ניתן היה להעלות על הדעת ויתור מכל וכל על ביקורת שיפוטית. האיזון נמצא לו למחוקק בקיומה של ביקורת שיפוטית אך בצמצום עילות הביקורת".

בית המשפט אינו נכנס בנעלי הרשות המינהלית, והיקף הביקורת המינהלית מצומצמת לדלת אמות הקבועות בחוק (עע"מ 3512/02 רג'בי נ' יו"ר הועדה המקומית ירושלים, פד"י נ"ז (1) 196 וראה גם רע"פ 5086/97 בן חור ואח' נ' עיריית תל-אביב-יפו פד"י נ"א (4) וכן רע"פ 6034/99 כהן נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, פד"י נ' (1) 438, 447).

עוד ייאמר כי על הוצאת צו הריסה מינהלי חלה חזקת התקינות וטענות כלליות ובלתי ממוקדות בהעדר ראיות מוצקות להוכחתן, כפי שנפסק לא אחת, אינן סותרות חזקת תקינות זו. אין אלא להפנות לדברים שנאמרו בעניין זה ברע"פ 1088/86 מחמוד נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה הגליל המזרחי פד"י מ"ד (2) 417, 419 והיפים לענייננו ושעל פיהם נפסק לא אחת כדלקמן: "הצו שמדובר בו קרוי בחוק "צו הריסה מינהלי"..... כפי ששמו מעיד עליו, אין הוא מהווה אקט עונשי אלא אקט מינהלי... מאחר שכך - פועלת כאן כאן חזקת התקינות דהיינו חזקה שכל פעולה מינהלית נעשתה כדין. זוהי כמובן הנחה הניתנת לסתירה (rebuttable presumption) אך על מי שמבקש לסתור מוטל הנטל לטעון ולהוכיח כי במקרה הנדון החזקה נסתרת על ידי עובדות. לא נטענה הטענה או נטענה ולא הוכחה - נשארת חזקת התקינות בעינה".

בענייננו, אין ולא מתקיים אף תנאי מהתנאים הקבועים בסעיף 238 א' (ח) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק") ואין כל עילה לבטול צו ההריסה המינהלי שהוצא כדין לבניה נשוא הצו.